התלמידים הגיבורים של אברבנאל פתחו שנת לימודים: "היה להם קשה בחוץ"

הם סובלים מהפרעות אכילה, חרדות קשות ונטייה לאובדנות. אבל לצד הטיפול הרפואי הם לא מוותרים על שנת הלימודים. מה קורה בכיתות ומהם המקצועות הפופולאריים: הצצה נדירה לבית הספר שפועל בתוך המרכז לבריאות הנפש בבת ים

הם היו אמורים לפתוח את שנת הלימודים עם חבריהם בבתי הספר ביישוב שבו הם מתגוררים, אבל ילדים רבים מהאזור, שנקלעו לבתי חולים בגלל מצבי בריאות שמצריכים אישפוז, פתחו ביום ראשון השבוע את שנת הלימודים, בלי צלצול, אבל עם הרבה הכלה בחדרי הלימוד שנפתחו עבורם בבתי החולים. איך נראים הדברים אברבנאל בבת ים.

התמודדות עם בדידות

בית הספר "שחף", אשר נמצא בתוך המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, הוא אחד מבתי הספר המסקרנים והמצליחים בארץ. תקן בית הספר קובע כ-70 ילדים במקביל, אולם לאורך השנה למעלה מ-300 ילדים זוכים ללמוד בבית הספר, בשל התחלופה הגבוהה של הילדים המאושפזים.

עינת נהרי קרקו (53), מנהלת את בית הספר ב-11 השנים האחרונות, אך בפועל עובדת ב"שחף" למעלה מ-25 שנים: "בניגוד לבתי ספר אחרים, יש לנו צוות קבוע של כ-50 איש, המרגיש שהוא מאוד מחויב לבית הספר ולבית החולים. אנו צוות שממש צמח יחד, חווינו הריונות, לידות, חגיגות – ובעצם משפחה אחת גדולה".

נהרי קרקו מספרת, כי בית הספר נותן את השירות לשלוש מחלקות פסיכיאטריות, מתוכן שתי מחלקות סגורות – אחת לנערים על הספקטרום האוטיסטי והאחרת לילדים עם בעיות נפשיות, וחלק בטיפול יומי: "הנערים בגילי 12 ועד 18 והם מגיעים על כל מיני רקעים: הפרעות נפשיות, הפרעות אכילה, סביבה אובדנית, קשיים חברתיים, חרדה חברתית".

צילום, פינת חי וכלבנות

דנה ראובני (42), יועצת בית הספר "שחף" בשש השנים האחרונות מסבירה: "בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בתחומים האלה, והרבה מזה קשור לקורונה. בני נוער שגם כך הרגישו קשיים של בדידות, פתאום סגרו אותם בבתים או אילצו אותם לעשות זום עם מצלמה – ואז ראו את דימוי הגוף שלהם מול חבריהם לכיתה. מצב כזה הוביל להרבה דיכאון, פגיעות עצמיות וילדים שלא הצליחו לחזור למערכת החינוך".

"הנערים והנערות פזורים במחלקות השונות. אנו פוגשים אותם ממש בתחילת הטיפול הפסיכיאטרי ומסייעים להעביר אותם לצד הבריא של האשפוז, כלומר לחוויה היותר שמחה", מספרת נהרי קרקו, "הכיתות מחולקות לשמונה ילדים בכיתה, ולצד כל המקצועות הרגילים: מתמטיקה, אנגלית, לשון, היסטוריה או אזרחות, אנו נעזרים במורים מהקהילה בתחומים כמו פיזיקה או ביולוגיה".

ראובני ממשיכה: "מגיעים נערים שלא היו תקופה ארוכה בלימודים, חלקם עם חוסר אמונה שיכולים לשבת בכיתה, לעשות מבחן, ואנו מלמדים אותם כלים שמסוגלים לעשות את זה. החזרה לבית הספר הרגיל מאוד הדרגתית ובליווי".

התלמידים באברבנאל ניגשים גם לבחינת הבגרות. מדד ההצלחה הוא מאוד אינדיבידואלי. ראובני: "לצד כל מקצועות הבגרות, יש הרבה העשרה: צילום, פינת חי וכלבנות, הרבה מאוד קבוצות של אמנות, מיומנויות חברתיות וכישורי חיים. יש פה מגמת תיאטרון שבנינו לפני עשר שנים, ובני הנוער מאוד מחוברים לכל העניין של מוזיקה וכתיבה, ומעלים פה הצגה מקורית. נערים שהיו מוחרמים בבתי הספר, עולים וצוחקים על המצב הנפשי שלהם, ובוכים".

האשפוזים במרכז לבריאות הנפש אברבנאל יותר ארוכים מכל בית חולים רגיל – והקשר שנוצר עם הנערים, המשפחות והקהילה הוא מאוד ארוך וחשוב. "הנערים המגיעים אלינו מאוד פצועים, כי היה להם קשה בחוץ, הם עברו דברים, חלק עברו חרמות", אומרת נהרי קרקו, "כל המסע של מסוגלות, לתת להם את האור והמקום של להאמין בעצמם, הוא לשמוע ולתפור את החליפה האישית".